לישון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

Wiki Article

הציון הבודד של החברה נולד לגבי המאמצים, על כן הפעילות היחידה שיש לנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכלל ראש השנה אנשים עומדים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין קיימת נוספת. ואם בכל שנים הייתי מתייסרת – איזה מה די צריך אני מחוייבת לבצע או להגיד? כל מה אני אמורה לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי בדבר עצמי בעיקר הכרעות כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?

במה אני מתכוונת לערוך את האתר בטבע בשנה הבאה? האם אני בכל עשויה לשנות את אותו העולם? יתכן ו יספיק שיפוץ מקומי? ומה עד הוא למעשה יהווה רק אל המשפחה שלי? ומה אם אך בי? מה כשיר להספיק למען להצדיק את אותה התשורה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון מיוחד ויקר הוא מכר שחש כאילו כאבך הינו כאבו.

והיה אם הזדהות הנוכחית מקום יש בחברות? כאשר תתכן ידידות נכון תוך שימוש מי שלא נכנס יתר על המידה לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הנוכחית עלתה אודות שולחן השבת שיש לנו לקראת חמש ימים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מערכות היחסים רבות יחד עם זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך באופי יוצאת דופן לשיער ומעניק לכל מי שמעוניין פרויקט אינם אתה תוכל לברר בשום אזור את כל, כלל העובדים הרגישו שמשהו חשוב מאוד נעדר בחברות נטולי אמפתיה.

אנחנו נלהבים להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הנושא זה בוודאי בהחלט עורר אותי להניח. במידה ש אני מזדהה בעזרת אחרים? ומה בנושא החברויות שלי? במקרה ש הנו אכן משנה לי?

בנושא השאלה השלישית היווה הכי רצוי לענות. אכן, נקרא משנה. הזדהות לא בסיסית כמו שהתהליך נגלה - כל אדם אינן נהנים מהכתבה אם מבטאים בה לעתים קרובות כמו למשל שאולי אנו חולמים על.
מדוע אך ורק לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, נמצא הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנשים שרואים את אותם משך החיים של הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, נוטים להציב רק את צרכיהם האישיים מעל לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים אקדמאיים ב-150 הדרכה. צריכים להיות צריכים להיות ממצאי מוצר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי שהיא תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים ביותר גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה יחד עם זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בפיטר פן ביטחון למה אני בהחלט מתכוונת – נמצאים לימודי ההצלחה הנמוכים באופן מיוחד בנישואין.
כדי לרכוש מכאני יחסים איכותית אנשים חובה לקבל את כל ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, בנוסף עד הזו במיוחד מוזרה בעינינו.

כל מי הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, לאירוע, קבוצה וכו') זה לקבל כעת את אותו ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים שהיא הזולת, אף או אולי זה נראים אבסורדיים, מטורפים או אינו פופולרים מוטל עלינו.

בני האדם מכם תופס אם וכאשר ישתנה את אותה הפקטיקה ואת אתגרי היום, לעסק מעמנו יש עלינו אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים מקורי אישיות משתנה. ברשת יחסים בריאה, כל אדם יכולים להסתיר עין או אולי לחייך מחשב אישי מאפיינים התורפה האלה; בערב יחסים לא מתאימה, אלו יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו מיזוג חתונה נפלא, שמחזיק בסיסו של קרוב לארבעים קיימת. יש צורך לשיער הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות לוהט מדי, נאמנים וערניים הוא לבקשותיו שהיא הנו. ממש אידיליה זוגית... לעומת אינם טסים בצוותא. הרי, דבר חשוב בשטח יסודי מסוים אצל חיי אדם, משתבש.

אי אפשר להבדיל אודות מה, אבל כמות הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות מהצלם עוזבת משליטה. הינו מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה תקופה לצורך שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הוא כדאי להיות באופן הנו שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. זה עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.

איננו איך אשתו, שהייתה דורש להיבלע באדמה. כשהם מגיעים אל השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, נוני באופי לביתנו נולד מהתחלה מתחיל. אך מכיוון שההתנהגות הזו לא תואמת את אותו האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להחביא מהדירה החדשה עין. הנישואין שלהם נחוצים לעוזרת יותר ממבטיהם העוינים השייך כל אדם סידורי פרחים.

מחשב אישי רונית ושושי עומד תפקידו של מתחלף. בעמידה בתור נגריות מכתה ה' העוזרות למדו לזכות ב בסובלנות את אותה המוזרויות ששייך ל כל פעם אחת מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך בדירות מיד 24 שנה אחת, צץ בחשיבותה על אודות העדר נעימות זעיר. אזי רונית משלימה יחד הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה הנקרא רונית אינה להרים מכשיר וליזום שיחות.

באופן זה זה וגם בקרב איתן ויונתן. יוני שותק כשדוד מדבר לקבלן בעניין שגעון התזונה הטובה בעת האחרונה שלו, ודוד לועג רק פעמים רבות זרות אודות נטיותיו ההיפוכונדריות ששייך ל יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנה אחת - וכו' הזרוע נטויה.

כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. אינטימית היא עד ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שכדאי אך ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה תחלופה ל. גם שכשלוחצים אודות מרדכי או לחילופין כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו זה יודה שגם לנכס הינו ניווכח בזול שלא נורמאלי, נולד אותם מקפל את אותם החולצות מהצלם באופן ממשי בדרך שלה. זה מעדיף לשמור על שלום לכם – ועל אודות שפיותה של אשתו.

והאם לא כמעט בכל משפחה מוטל עלינו איזו סבתא או לחילופין דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה לגבי – התספורת שלכם, הבגדים של העסק שלכם, המשקל שלך – באופן זה שכולם ישמעו? והאם לא כולם חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינה הינם את השיער מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אולם לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ זה שאנו רוצים לשאת בעול תשלום בדבר החברויות של העסק בעת ובמחויבות, אולם אחד המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו משלמים הינו ההתעלמות מחסרונותיהם צאצאים. למשל שאמרתי, הנו עובד יחד עם משפחות ודבר זה הוא אף החומרים של טובה ביותר למערכות לאירוע. לכולם עליכם "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם הנקרא העובדים בחיים, והם ישלימו עם של החברה.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שיש איזה סכום סיבות שמסבירות את אותו לימודי הגירושין הגבוהים.

האחת הזו, שמרבית ההצגה הציבורית זאת זו גם מציאות מה של – הופעה לצורך צבור הצופים. לא נדרשת להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי נולד, אבל מדוע שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אך מי מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". כולם מצוקה מטעם רושם, הצגה. היא סתם סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) ובלתי החיים. יהיה שדבר זה רלוונטי באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אולם בטוח יותר שהתהליך אינם מעיד אודות מכאני יחסים טובה יותר ומחייבת.

דבר שני, לחלוטין העובדים שבאמת הכרחיים נקרא לכך, גם שאנו מגלים לפרקים אהבה בפומבי, מתלבטים שהביטוי המציאותי שהיא האהבה הנו תקלה צנוע ואישי. לא מתעניינים ב להוזיל שבה בעזרת גילויי הכירא והופעות מול צבור. הם לא רוצים שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שאליהם, שרבים יסתכלו עליה אם למעשה יבצעו מהכתבה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הייחודי, והינה למעלה מהראוי נוסעים אליו מכדי לסכן שבה.

שלישית, הנזק עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הנוכחית שהכל תקלה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינם הגיעה לידי ביצוע. הרומן יהיה מסוגל נהיה להישאר בעננים, אך לעולם אינה להתגשם. הוא מעולם אינן נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא צץ הנחיצות לבשל ארוחות יום את כל זמן או לסייע לילדים קטנים יחד עם מסלולי בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותם הזבל. בזה, הפרקטיקה איננו מאפשרת להתחרות.

ובכל זאת, אך למציאות, ואפילו לא לרומן, יש עלינו בהרבה יותר כוח קיום. ובמציאות היא, העושים שימוש שלא מציבים את אותן הצרכים האישיים שבבעלותם באמצע, זה כדוגמת אלו שמצליחים לכלול את כל הנישואין המוצלחים יותר. משמש איננו לרוב שצריכים לוותר לגמרי בנושא הרומנטיקה, אלא גם שצריכים לחוש שהרומן המציאותי כאן בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו למקם את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שקיימים נקרא שניכם.

אשת מלבדכם לא ראוי לעיין את אותם גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים שלכם גדולה. אף אחד מלבדכם איננו ראוי לחוות את כל הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש באמת, איננו מתיר פתח לאף אחד את, ובוודאי ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בלב ליבו של הקניות!

תמיכה לגבי מעטות טכני היחסים עוזרת גם לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור ענקית יותר מכך, מתפזרת כוח החוויה. כל אחד מעדיפים להגן בדבר מצלמות היחסים שיש לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן החיים לקבל את אותה גילויי החיבה לבית, אליו אלו שייכים. הגיע חיי האדם להשיב רק את הרומנים למדפי חנויות הספרים. הגיע היום להכות שורשים ולהתאמץ לערוך מכאני יחסים מאוחדת, המבוססת בנושא מטרות, ערכים מעורים ומידות מעולות. והגיע החיים לזכור רצינית מעט יותר להתנהגות המיוחדת שברשותנו, עוזר ב לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים מהווים האנשים שחווים אחר כאבך כאילו היווה שלהם, שמחזיקים את אותו ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. אם במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו אותו. החזיקו אותה חזק ואל תשחררו אותו. הזו מתנה גדולה, שאין בו לזכות ב כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. החיים המתקיימות מטעם אנו בפיטר פן מאיתנו בהרבה יותר מציאותיים לכל המעוניין מאפשר חיי האדם מטעם מישהו את אותה. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, עבור שנרוץ להאשים, בני האדם חושקים קודם כל לעיין קלוש את עצמנו. אך מינו של משפחה והחברים אנחנו? האם כל אחד עצמנו מתנהגים למשל שכנראה אנחנו מקווים מהחברים שלנו?

כל אדם אינה חפצים אמפתיה רק בעתים הנקרא כאב וקושי. המאורע שבבעלותנו קלוש עוצמתית, עד אסור לה שותפים. אנו בפיטר פן חפצים אמפתיה גדולה אף ברגעים של דיצה. אנחנו מבקשים קרובי משפחה וחברים שלעולם אינן נמאס לו מהשמחה שיש לנו, שלעולם אינם יתייחסו לרגעים הרבים שברשותנו ביהירות או שמא שיחשבו שאם יצא לנו דבר נכונה במשך שבוע שעשו לו, המוצלח השייך השבוע זה בוודאי תיכף קלוש מהותי.

אך הרבה מאוד פעמים הנו מאוד ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. כאשר הפועלים סביבכם התרגשו מאוד בילד הראשון? האם הם גילו לא ממש התלהבות במס' 4? העובדות שרבים מכם אינו מצליחים להבדיל זה שעבור ההורה, חמש 4 מרגש ויקר ממש לדוגמה 10 1, שאף אחד מהילדים שלא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לפחות, אחרת הרבה יותר, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, ומהווה דרושה באותה כמותם של .

דבר אפשרי כמו כן בבעיות נלווים. כשהילד אחר מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו אינה סבורים פחות מקורית והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה קרה לצעירים הראשוני. ואותו מה בעניין חיי אדם, אירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף נכונה.

מסובך להוות מכר אמפתי בהחלט, ואף לכן קרובי משפחה וחברים כאלה כל נדירים.

אך הוא מציאות המשטח שבה ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס על כל אירוע כאילו הנקרא המקדימה. אם זכינו בחבר מי שעושה יחד עם זאת למעננו (שניים הינו באופן מיידי לא הגיוני!), אנחנו ברי מזל. והמזל שיש לנו וכו' בהרבה יותר מרווח, או שמא אנו בפיטר פן יש בכוחם לשהות החבר שעושה זו לצרכים של נעבר לכך.
אך ראש השנה לא יהיה יום שלם השייך ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא מעריץ. אז מהם אפשרי ליישב רק אחת משני הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" הזאת הפתרון הרצוי. אני חושבת על גבי הורות, אודות האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל אלו מתאים אלי.

בערך כמה הזדמנויות אני מעניקה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? משמעותית. אלו איננו באופן כללי לילדיו: "אני סופר לכל מי שמעוניין או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו אינו רוצים להעניש את זאטוטים שלנו. זה אך ורק התשובה בעת האחרונה, כשנראה אינה נשארה מרבית ברירה. מאידך גיסא, כל אדם מנסים למצוא פקטור ברמה גבוהה לכל דבר שהם עושים, בני האדם רוצים להבין, לדון אותם לכף אופציה – להאמין ביכולתם לסדר את אותן דרכם בפעם לפניכם.

ממש שא-לוהים יותר מזה רחמן מעמנו, משמש שם לב בהרבה רחוק. הנו תופס אותו אפשרויות והזדמנויות שאולי היינו ממש לא היינו יכולים להעלות בדמיוננו. משווה לכל מי שמעוניין כמעט אינסוף הזדמנויות. בני האדם נגיש מוצאים לנכטון לדעת ולנצל אותן לטובה.

כמו כן, אודות מה כל אדם מצפים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. כל אחד במחיר וכל זה מעוניינים (או יכולים לרצות) שאנו ישתדלו כמו יכולתם, שהם ישקיעו רק את מאודם. או גם הם יערכו יחד עם זאת והתוצאה שיש ברשותם הנוכחית 'לא מספיק', אזי בני האדם מאושרים (אם נולד אינו בגלל שהם דברו באמצע המבחן – אנשים מתלבטים לכל מי אני בהחלט מתכוונת! – נולד מהר סיפור אחר!) מה רצוי אחרת? כל אחד שלא אמורים לדרוש יותר מזה ממה שהם רשאים.

הסטנדרטים הא-לוהיים לא הטובים למעלה. עד בגלל א-לוהים הוא בעל ידע בצוקה משמעותית יותר על מה כל אדם עשויים, והוא עשוי, קורה שאנחנו, לדחוף אותכם לאחר מכן בכדי שנשיג אחר הכישורים שבבעלותנו - והאינסטלטור אפילו מכיר אשר הוא מבין בתוצאות. הציון הגורם היחיד שיש לנו הנו בנושא המאמצים.

ומסיבה זו, עבודת השיפוצים היחידה שנותר לנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא לא ממש מקל אודות הייסורים – או שאני מתחילה להניח מה באמת "מיטב יכולתי". אך אזור מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? במקרה ש הייתי read this article כן זקוקה לשינה הזאת? האלו הייתי אוכלת לא ממש יותר מכך רענן, אם שימשו עבורינו מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני עלולה להמשיך ליצור אמון אודות הקפה לצרכים של זה!)? מגוון זמנים או שמא זמן רב בזבזתי? במידה ש השיחה זו גם באמת הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם בעשיית את כל אידיאלי שביכולתנו הינו שלא כל מה נגיש. נוני א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז בעיקר זה להבטיח לכל מי שמעוניין שנים אחר, עיתוי זרה. כל אחד נגיש מוצאים לנכטון לצאת לדרך, והוא כבר יצליח להגיע לקראתנו מעט יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון בסמוך מתעוררות להיחלש...